כשנתיים מאז כניסתו של נועם ג'ומעה לתפקיד ראש עיריית בית שאן, וסיכום כמחצית הקדנציה ועוד שנתיים וחצי שנותרו, מעלה תמונה מדאיגה עבור התושבים. מה שנתפס בתחילה כהבטחה לשינוי, מתורגם כעת לרשימה ארוכה של גזירות כלכליות וצמצום שירותים לכאורה.
במוקד הביקורת עומדת המדיניות המוניציפלית שהובילה להעלאת הארנונה ולמסע מדידות נרחב, שהכניס תחת מעגל הגבייה שטחי מגורים, מסחר ואפילו פרגולות והצללות לעסקים ולבתים פרטיים, גביית ארנונה על מקלטים, חדרי מדרגות ולובי של בנינים. בנוסף, חוק עזר עירוני חדש הטיל על הציבור היטלי פיתוח וסלילה כבדים, המכבידים עוד יותר על יוקר המחיה בעיר.
"אנחנו מרגישים שפשוט פשטו עלינו", אומר א', תושב ותיק בעיר ששוחח עמנו השבוע. "פתאום מגיעים מודדים, מחפשים כל סנטימטר של פרגולה או מחסן שקיים כבר עשור, לובי של בניין מגורים ומפילים עלינו חיובים של אלפי שקלים אחורנית. הארנונה גם ככה עלתה, ועכשיו המדידות האלו הן פגיעה אנושה בכיס. יש פה משפחות שלא יודעות איך הן יסגרו את החודש, זה מרגיש כאילו העירייה הפכה לחברת גבייה במקום לבית לתושבים".
המציאות הכלכלית החדשה לא פסחה על תשלומי המים. תחת הנהגת ג'ומעה נכנס התאגיד 'מי רקת טבריה', נרשמה התייקרות משמעותית הכוללת הוספת מע"מ, גבייה ממוסדות חינוך ודת, וחיובים חדשים על תיקוני סתימות והחלפת שעוני מים למערכות דיגיטליות. "זה לא רק הארנונה, זה הכל ביחד", מוסיפה מ', בעלת עסק מקומי. "העלו לנו את הארנונה לעסקים, ועכשיו גם מחייבים אותי על הצללה שהצבתי כדי שלקוחות לא יתבשלו בשמש של בית שאן. זו פשוט הכבדה שאין לה סוף".
במקביל, גם היזמים והבונים בעיר נאלצים לשלם יותר, כאשר אגרות היתרי הבנייה התייקרו ונוספה דרישה לתשלום נוסף עבור אישור תוכניות על ידי מהנדס תאגיד המים. אפילו בעלי הכלבים בעיר לא חמקו מהיד המושטת לכיס, עם דרישה לאגרת רישיון להחזקת חיות המחמד.
לצד הנטל הכלכלי, תרעומת רבה נרשמת בקרב התושבים על מה שהם מכנים "ייבוא מבחוץ" של כוח אדם ושירותים. תושבי העיר קובלים על כך שתפקידי ניהול בכירים ברשות המקומית, בהם מנכ"לים ומנהלי אגפים, ניתנו לתושבי חוץ במקום לאנשי מקצוע מתוך הקהילה המקומית המכירים את העיר מקרוב.
המגמה הזו הגיעה לשיאה עם ההחלטה להעביר את ניהול המועדונים החברתיים והקהילה התומכת לקשישים לידי עמותת "גיל עוז" מהקיבוצים, תוך דחיקת עמותת "הגיל השלישי" המקומית שפעלה בעיר שנים רבות. "זה מעליב", אומר אחד התושבים, "כאילו אומרים לנו שהאנשים שלנו לא מספיק טובים לנהל את העיר או לטפל בקשישים שלנו".
גם סמל התרבות והספורט של העיר, קבוצת הכדורגל הפועל בית שאן, נראה שנפל קורבן למדיניות החדשה. זה שנתיים שהקבוצה המזוהה כל כך עם העיר לא קיבלה שקל אחד של תמיכה מהעירייה. אי-התקצוב המוחלט מעמיד את עתיד הקבוצה בסכנה ופוגע באחד ממוקדי הזהות האחרונים שנותרו לתושבים ולנוער המקומי.
בתחום החינוך והרווחה, המצב אינו מעודד יותר. הורים בבית שאן מתמודדים עם התייקרות מחירי ההזנה והקייטנות, בזמן שהעירייה בחרה לקצץ בשירותים חיוניים: תוכניות העשרה במערכת החינוך בוטלו, וצעד מעורר מחלוקת של ביטול האבטחה הצמודה בגני הילדים העלה חששות כבדים בקרב הציבור. גם חיי התרבות ספגו מכה אנושה עם ביטול פסטיבלים ואירועים עירוניים, מה שהופך את בית שאן לעיר שקטה ודלה באירועי פנאי.
בזמן שהשירותים מקוצצים, האכיפה דווקא עולה מדרגה. דוחות החנייה והקנסות הפכו למחזה נפוץ, ועל התעשיינים באזורי התעשייה הושת היטל פינוי אשפה חדש. מעבר לנטל הכלכלי, נשמעת ביקורת חריפה על הקפאת פיתוח העיר מטעמים פוליטיים. פרויקטים אסטרטגיים שזכו כבר לאישורים ותקצוב, דוגמת פרויקט התיירות "עיר לילה", הקמת היכל התרבות ופרויקט "השבת המים", נעצרו או שונו, מה שמותיר את עתידה של בית שאן בערפל כבד בפתח המחצית השנייה של הקדנציה.
