האירוע החל כאשר הרב דוד פריוף נעצר במהלך נסיעה שגרתית במיאמי בעקבות עבירת תנועה פעוטה. בשל אי-הבנה בירוקרטית סביב רישיון הנהיגה, העניין הסלים במהירות והשוטרים הובילו אותו לתחנת המשטרה וממנה למתקן מעצר מרכזי, ללא יכולת אמיתית להסביר את המצב במקום.
"מצאתי את עצמי במצב הזוי לחלוטין," סיפר הרב פריוף למקורביו. "בתוך רגעים ספורים מצאתי את עצמי אזוק בידיים וברגליים, נדרש להוריד את בגדי ולהחליף אותם במדי אסיר כתומים. זו הייתה חוויה מטלטלת ומחרידה, שבה אתה מבין שאתה לגמרי לבד מול מערכת נוקשה וקרת."
למרות תנאי הכליאה הקשים והתחושה המאיימת של שהייה בין כותלי בית כלא זר בארצות הברית, הרב פריוף שמר על אמונה עמוקה ועל קור רוח. הוא ניצל את השעות הארוכות בתא המעצר כדי לשאת תפילה עמוקה ולהתחזק באמונה, מתוך ידיעה שהכול מאת השם יתברך ושאין עוד מלבדו.
"בתוך החושך הגדול הזה, אתה מבין שאין עזר אלא מהשם," שיתף. "הרגשתי את התפילות של עם ישראל, של כל התלמידים והמכרים שניסו לסייע מרחוק. ההבנה שהכול בהשגחה פרטית היא זו שהחזיקה אותי."
הודות למאמצים קדחתניים של עורכי דין, עסקנים מקומיים בקהילה היהודית במיאמי וגורמים שפעלו סביב השעון מאחורי הקלעים, הצליחו לבסוף להבהיר את אי-ההבנה המשפטית מול הרשויות. השופט שהתרשם מן העובדות הורה על שחרורו המיידי ללא תנאים מגבילים.
עם צאתו לחופשי, ביקש הרב פריוף להפוך את הניסיון הקשה שעבר לזיכוי הרבים אמיתי. הוא הדגיש את ההודיה העצומה לבורא עולם על הנס הגדול של השחרור המהיר, ויצא בקריאה לציבור לבדוק היטב שאין להם קנסות פתוחים או בעיות ברישיון הנהיגה בעת שהייה בחו"ל, שכן הרשויות בארצות הברית נוקטות קו נוקשה מאוד בנושאים אלו. הסיפור הסתיים ברוך ה' בכי טוב, והרב פריוף שב להעביר את שיעורי התורה שלו, כשהוא מחוזק מתמיד ומלא הודאה על החסד שעשה עמו הקדוש ברוך הוא.
