בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קיבל את בקשת רשות האוכלוסין וההגירה והורה על ביטול אזרחותו הישראלית של אזרח קובה, לאחר שנקבע כי קיבל את אזרחותו שלא כדין באמצעות נישואים פיקטיביים לאזרחית ישראלית.

מהבקשה, שהוגשה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות עו"ד יוספה אטלי סהר מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), עולה כי ווילפרדו פלייטס כפוטה נכנס לישראל בשנת 2011 וקיבל אשרת עולה ואזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית. בשנת 2012 התקבל במשרד הפנים מכתב אנונימי שעורר חשד כי מדובר בנישואים פיקטיביים שנועדו להשגת מעמד בישראל בלבד.

במסגרת ראיונות שנערכו לבני הזוג עלה כי הם נפרדו כחודשיים בלבד לאחר עלייתם לישראל. עוד עלה כי כפוטה עצמו הודה שהנישואים נועדו לשם קבלת מעמד בישראל ושיפור רמת חייו. בשנת 2016 עזב את ישראל ומאז לא שב אליה.

במסגרת ההליך טענה המדינה כי אזרחותו של כפוטה התקבלה על יסוד פרטים כוזבים. עוד פורטו בפני בית המשפט המאמצים הרבים שנעשתה רשות האוכלוסין וההגירה לאיתורו בקובה ובקנדה לצורך יידועו על ההליך, בין היתר באמצעות השגרירות, רשתות חברתיות ותחליפי המצאה, אולם ללא הצלחה.

סגנית נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, השופטת יעל רז־לוי, קיבלה את עמדת המדינה והורתה על ביטול אזרחותו של כפוטה. בפסק הדין נקבע כי הוצגו ראיות המלמדות שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים וכי הנישואים לא ביטאו מערכת יחסים זוגית כנה ואמיתית.

עוד קבע בית המשפט כי העובדה שכפוטה עזב את ישראל בשנת 2016 ולא שב אליה מאז, מחלישה משמעותית את זיקתו למדינה ואת הסתמכותו על האזרחות, אשר אמורה לשקף קשר ממשי ומתמשך למדינת ישראל.

בנוסף, הדגישה השופטת רז־לוי כי ביטול האזרחות משרת את התכלית של הגנה על ריבונות המדינה ועל חוקי ההגירה והאזרחות, ומונע ניצול לרעה של מוסד הנישואין לצורך קבלת מעמד בישראל באמצעים פסולים.

ביחס לביטול מעמדו של כפוטה בהיעדרו, קבע בית המשפט כי מאחר שהוכח שהאזרחות הושגה באמצעים פסולים, וכי זיקתו של כפוטה לישראל נחלשה באופן משמעותי בעקבות שהייתו הממושכת מחוץ לישראל, קיימת הצדקה לביטול האזרחות גם בהיעדרו.

לצד זאת, רשות האוכלוסין הסכימה שכפוטה יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול פסק הדין בתוך 30 ימים מהמועד שבו יוודע לו עליו, ובמקרה כזה ייקבע דיון מחודש בעניינו.