דיווח ב"ניו יורק טיימס" חושף טפח מרתק מהדיונים החסויים שקדמו ליציאה למבצע "שאגת הארי", ומשרטט כיצד הבטחה מודיעינית אחת שינתה את מאזן השיקולים בירושלים ובוושינגטון. על פי הדיווח, ראש המוסד דדי ברנע מילא תפקיד מפתח בשכנוע הדרג המדיני בישראל ובארצות הברית כי המערכה הצבאית לא תסתכם רק בחילופי מהלומות, אלא תהפוך לזרז לקריסת המשטר בטהראן.
בסדרת פגישות מכריעות שנערכו לקראת המבצע, הציג ברנע בפני ראש הממשלה נתניהו ובפני הנשיא דונלד טראמפ הערכה אופרטיבית נועזת, לפיה המוסד מחזיק ביכולת להצית התקוממות עממית נרחבת בתוך איראן זמן קצר לאחר תחילת הלחימה. ברנע טען בפני המנהיגים כי התשתית האנושית והמבצעית שהקים הארגון על אדמת איראן לאורך שנים הגיעה לרמת מוכנות המאפשרת להפוך את המצוקה הכלכלית והחברתית בקרב הציבור האיראני לכוח פוליטי אקטיבי שיערער את יציבות השלטון.
המקורות שצוטטו בכתבה מצביעים על כך שהנשיא טראמפ, שחיפש מהלך שישבור את הסטטוס-קוו האזורי, התרשם עמוקות מהביטחון שהפגין ברנע ביכולת המוסד "להנדס" אי-יציבות פנימית בלב טהראן. גם נתניהו, שראה בסיכול הגרעין ובשינוי המשטר האיראני את מפעל חייו, מצא בתוכנית של ברנע את המרכיב החסר שיצדיק את הסיכונים הכרוכים ביציאה למבצע רחב היקף. ברנע תיאר רשת סבוכה של פעילים וסוכני השפעה הממתינים ל"טריגר" הנכון כדי להוציא המונים לרחובות ולשתק את מנגנוני הדיכוי של משמרות המהפכה.
ההערכה הזו, שהוצגה כמעט כעובדה מוגמרת, היא שהעניקה למקבלי ההחלטות את הביטחון כי "שאגת הארי" לא תהיה רק אירוע טקטי מוגבל, אלא הזדמנות היסטורית לעיצוב מחדש של המזרח התיכון. כעת, עם חשיפת הפרטים, עולה השאלה האם הדרג המדיני הסתמך על הערכות מודיעין ריאליות, או שמא הובל על ידי חזון שאפתני של ארגון הביון הישראלי שביקש להוכיח את יכולותיו המקסימליות ברגע האמת.
