עו"ד אסנת תורג'-ברזני חושפת את מה שהתרחש בדלתיים סגורות: בעוד הפלסטיני תובע מיליונים בטענה לדיכאון ואובדן כושר עבודה, ההגנה הביאה תיעוד שלו רוקד ומשחק כדורגל • בעוד השופט מינץ ביקש לצפות, השופט עמית סירב בתוקף • דוברות בתי המשפט טענה שהמשפחה הסכימה לפשרה – עורכת הדין זועקת בשידור: "שקר מוחלט, יש פרוטוקול".
שערורייה משפטית בבית המשפט העליון: האם שופט בכיר בחר להתעלם מראיות מוצקות להונאה, בדרך לפסיקת פיצויים אסטרונומית לפלסטיני על חשבון משפחה ישראלית?
בראיון נסער לתוכניתה של אילה חסון, חשפה עו"ד אסנת תורג'-ברזני, המייצגת את משפחתה (משפחת המנוח שנתבעה), את התנהלותו המקוממת של השופט יצחק עמית בדיון שנערך לאחרונה. המקרה עוסק בתביעת נזיקין שהגיש פלסטיני נגד הישראלים, בטענה כי נגרם לו נזק נפשי קשה, הוא שרוי בדיכאון עמוק ואיבד לחלוטין את כושר עבודתו. סכום הפיצוי המדובר: כ-1.4 מיליון שקלים.
אלא שלטענת ההגנה, מדובר בהצגה אחת גדולה. עו"ד תורג'-ברזני הגיעה לדיון בבית המשפט העליון חמושה בראיות זהב: סרטוני וידאו ותמונות עדכניות של התובע הפלסטיני כשהוא רוקד, שר, חוגג באירועים ומשחק כדורגל – התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם אדם השרוי בדיכאון קליני משתק.
על פי העדות המטלטלת, המחשב בבית המשפט כבר היה מחובר והתמונות הוצגו. בשלב זה, השופט דוד מינץ פנה לראש ההרכב, השופט יצחק עמית, ואמר: "בוא נצפה בסרטונים". התשובה של השופט עמית, לדברי עורכת הדין, הייתה קצרה ומדהימה: "אני לא מעוניין".
"למה?", זעקה עורכת הדין בשידור, "למה הוא לא נותן הסברים? השופטים ראו את התמונות, אבל את הווידאו המוכיח את ההונאה עמית סירב לראות". סירובו של עמית לבחון את הראיות החדשות עשוי לחרוץ את דינה של המשפחה ולהותיר את האם, אלמנה מבוגרת, חסרת כל מול פיצוי עתק לתובע הפלסטיני.
תגובת דוברות הרשות השופטת לא איחרה לבוא, ובה נטען כי בית המשפט לא הכריע בבקשה להוספת ראיות "לאור הסכמת משפחת המנוח להצעה של בית המשפט".
עו"ד תורג'-ברזני דחתה את התגובה בשידור חי וכינתה אותה במילה אחת: "שקר". לדבריה, פרוטוקול הדיון מוכיח כי השופט עמית סירב לצפות בראיות לפני כל דיון על פשרה או הסכמה. "התגובה של יצחק עמית ושל הדוברת היא שקרית. לא היה ולא נברא", טענה בלהט. "אני הגשתי בקשה להבאת ראיות חדשות בערעור כדי שהוא יפסוק לי מיליון ארבע מאות או אפס? למה הגשתי בקשה אם הסכמתי לוותר?"
בסיום דבריה, הציגה עורכת הדין את האבסורד המוסרי בתיק: "בואי תראי לי חייל אחד, הלום קרב, שיקבל פיצוי של 1,400,000 ש"ח". בעוד לוחמי צה"ל נדרשים לעבור ועדות מתישות כדי לקבל הכרה, בבית המשפט העליון, כך נראה, הדרך של פלסטיני למיליונים קצרה בהרבה – גם כשהראיות זועקות אחרת, וגם כשיש מי שבוחר לעצום עיניים מולן.
