הבטחות לחוד ומציאות כלכלית לחוד. המעבר של תשתיות המים בבית שאן לניהולו של תאגיד "מי רקת" היה אמור לסמן עידן חדש של התייעלות, אך עבור תושבים רבים מדובר בלא פחות מ"בור ללא תחתית" בכיס. בימים האחרונים, עם הגעת חשבונות המים הראשונים לתיבות הדואר, הרשתות החברתיות בעיר גועשות והתושבים מדווחים על קפיצות מחירים חסרות תקדים שמשאירות אותם המומים.
העדויות הזורמות לקבוצות הפייסבוק המקומיות מציירות תמונה של פער בלתי נתפס בין צריכה בפועל לבין החיוב הסופי. תושבת העיר שיתפה בתדהמה כי זוג שמתגורר בבית ועובד לאורך רוב שעות היום קיבל חשבון של 500 ש"ח, סכום שנחשב חריג לכל הדעות למשק בית כה קטן. "הייתי בהלם כשראיתי את המספרים", היא מספרת, ומבטאת את התחושה הקשה של רבים שמרגישים שאיבדו שליטה על הוצאות הבסיס שלהם.
הזעם המקומי לא עוצר רק בגובה החשבון, אלא מופנה גם כלפי האיכות שמתקבלת בתמורה למחיר המופקע. תושבים מלינים על כך שלמרות המעבר לתאגיד והעלייה בתעריפים, המים בברזים נותרו באותה איכות ירודה, כשהם רוויים באבנית כבעבר. "מה ההבדל באיכות? לא השתנה כלום, עדיין יש המון אבנית", קובלת אחת הגולשות, בעוד אחרת מוסיפה בייאוש כי המים הפכו למצרך כה יקר עד שצריך לחשוב פעמיים לפני ששותים אותם.
אל מצוקת המים מצטרפת תחושה כללית של נטל כלכלי כבד בבית שאן, כאשר התושבים משווים את מחירי המים והארנונה בבתים קטנים בעיר לאלו של ערי המרכז.
התחושה הרווחת ברחוב היא שהמעבר ל"מי רקת" יצר נתק בין הספק לצרכן, וכי המחיר שנגבה מהתושבים אינו הולם את המציאות הכלכלית בפריפריה. כעת, כשהמחאה ברשתות צוברת תאוצה, התושבים דורשים מהרשות המקומית ומהתאגיד לספק הסברים שקופים לזינוק במחירים ולפעול לתיקון המצב לפני שהחשבון הבא יגיע.
זעם זה מצטרף לזעם נוסף על העלאת מחירי הארנונה בבית שאן ועל מספרי הדירות שפתאום גדלו בעקבות סקרי המדידות.
