מה שהיה אמור להיות הבשורה המשמעותית של שרת התחבורה בכנסת, מירי רגב, הפך אמש למפגן של מבוכה פוליטית ומקצועית.
הדיון שהתקיים אמש בוועדת הכלכלה, שנועד לאשר את העלאת הקנסות הדרמטית על עבירות תנועה, רפורמה שקודמה בקול תרועה רמה על ידי השרה מירי רגב קיבל סיבוס פרסה ובוטל ברגע האחרון.
בעוד שבלשכת השרה ובכנסת תלו את הביטול ב-"אילוצי לו"ז" גנריים, מאחורי הקלעים מתבררת תמונה של התנהלות חובבנית שהובילה להתנגשות חזיתית עם מערכת המשפט.
מקורות המעורבים בפרטים חושפים כי הסלע המחלוקת אינו לוח הזמנים של חברי הכנסת, אלא דרישה נחרצת של הנהלת בתי המשפט.
במערכת המשפט הבהירו למשרד התחבורה כי הטלת ענישה "דרקונית" על הציבור ללא הכנה מוקדמת היא מהלך חסר אחריות. הצפי המקצועי מדבר על זינוק חד בכמות הנהגים שיבחרו להישפט במקום לשלם קנסות בגובה אלפי שקלים, מה שיביא לקריסה מיידית של בתי המשפט לתעבורה. כעת, הנהלת בתי המשפט מתנה את אישור המהלך בתגבור משמעותי של שופטים ותקנים דרישה שככל הנראה לא נלקחה בחשבון בעבודת המטה של המשרד.
המקרה הנוכחי מעלה תהיות קשות על האופן שבו מנוהלות רפורמות במשרד התחבורה תחת השרה רגב. נראה כי שוב נבחרה הדרך של "יח"צ לפני הכל": ריצה לאולפנים עם הצהרות על משמעת ואכיפה, ורק לאחר מכן ניסיון (שכשל) לסגור את הקצוות המקצועיים מול הגופים הרלוונטיים. השאלה "ככה עושים רפורמה?" מהדהדת היום במסדרונות הכנסת, כשהתשובה מציירת תמונה של "חאפריות" שלטונית מצב שבו הכותרת בעיתון חשובה יותר מהיכולת ליישם את המדיניות בשטח. הנהגים אולי קיבלו ארכה, אך האמון ביכולת התכנון של המשרד ספג מכה נוספת.
