דרמה מבצעית בלב שטח עוין: פרטים חדשים שנחשפו חושפים את השתלשלות האירועים הדרמטית של מבצע חילוץ הנווט האמריקני. המבצע, שהחל בחשש כבד לחייו, הסתיים בפינוי תחת אש והשמדת ציוד רגיש כדי למנוע את נפילתו לידי כוחות איראניים.
בשעות הראשונות שלאחר הנפילה, שרר ערפל קרב כבד. הנווט לא יצר קשר ולא שידר אות מצוקה, שכן כפי שהתברר מאוחר יותר, הוא סבל מזעזוע מוח קשה והיה מחוסר הכרה במשך זמן ממושך. רק ביום שישי, בסביבות השעה 12:00 בצהריים, הצליח הנווט ליצור קשר ראשוני עם כוחותיו.
במהלך שעות ההמתנה, פעל הנווט תחת איום מיידי של כוחות קרקעיים איראניים שסרקו את הגזרה. כדי להימנע מלכידה, הוא צעד כ-10 עד 12 קילומטרים בשטח קשה ועלה לנקודה הגבוהה ביותר שמצא כדי לתצפת על כלי רכב איראניים ולמנוע את חשיפתו. לבסוף, הוא מצא מסתור בתוך נקיק עמוק, ומשם שיגר בליל שישי נקודת ציון (נ"צ) מדויקת לכוחות החילוץ.
במקביל, ישראל לקחה חלק משמעותי במעטפת המבצעית. צה"ל נמנע מתקיפות ישירות באזור שבו שהה הנווט כדי לא לסכנו, אך סיפק סיוע מודיעיני קריטי. במהלך סוף השבוע, לבקשת האמריקנים, פעל חיל האוויר הישראלי להשגת עליונות אווירית באזור ותקף מטרות רלוונטיות שסייעו לאבטחת המרחב עבור כוחות החילוץ.
שלב החילוץ עצמו היה מורכב ורצוף תקלות. כוחות מיוחדים אמריקניים השתלטו על שדה חקלאי במרחק של כ-18 קילומטרים מנקודת המסתור ואבטחו אותו כבסיס זמני. שני מסוקים קטנים נחתו בשטח, חילצו את הנווט מהנקיק והעבירו אותו אל השדה המאובטח, שם המתינו שני מטוסי מטען מסוג C-130.
עם זאת, בעת ניסיון ההמראה מהשדה החקלאי, שני מטוסי ה-C-130 שקעו בחול העמוק ונתקעו. נוצר צורך דחוף בתוכנית חילוץ חלופית: שלושה מטוסים קטנים יותר הוזעקו במהירות למקום, ואספו את הנווט יחד עם לוחמי הכוחות המיוחדים.
כדי למנוע דליפת טכנולוגיה רגישה ונפילה של נכסים אמריקניים לידיים איראניות, התקבלה החלטה על "אדמה חרוכה". עם עזיבת המטוסים הקטנים את השטח, מטוסי קרב הפציצו והשמידו לחלוטין את שני המטוסים שנותרו תקועים על הקרקע. הנווט פונה במצב יציב, ובכך נחתם אחד ממבצעי החילוץ הנועזים והמורכבים שנראו באזור.
