דריכות שקטה במערכת הבריאות לקראת מלחמה: הנחיות חדשות של משרד הבריאות הועברו היום (שני) למנהלי המרכזים הרפואיים בישראל וקופות החולים, שנועדו להבטיח תגובה מיידית ומתואמת של כלל מרכיבי המערכת במקרה של הכרזה על מצב חירום. המסמך גובש כלקח מאירועים ביטחוניים קודמים ומבוסס על תרחישי קיצון של עימות רחב. במשרד הבריאות מדגישים כי בשלב זה אין שינוי במדיניות, אך המערכת נדרשת להיות מוכנה להפעלה מהירה.
על פי המסמך, מערכת הבריאות נמצאת כעת במצב כוננות ב’, מצב שמוגדר כדריכות בלבד ואינו מחייב צעדים מעשיים בשטח. ההנחיות יופעלו רק אם תתקבל הכרזה רשמית על מצב חירום רחב, שבו תותר פעילות רפואית הכרחית בלבד בכל הארץ. מדובר במסמך פנימי, שנועד להסדיר מראש מי עושה מה, ואיך עוברת המערכת ממצב רגיל למצב חירום בתוך זמן קצר.
הרקע למסמך קשור גם למתרחש בזירה הבינלאומית. בימים האחרונים פרסם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שורת ציוצים שבהם הזהיר את איראן כי המשך פגיעה באזרחים המפגינים עלול להביא לפגיעה קשה במדינה עצמה. האזהרות מגיעות על רקע דיווחים על דיכוי אלים של מחאות ואיומים גוברים מצד המשטר האיראני.
אם יוחלט על מעבר למצב חירום, ההנחיות קובעות שורה של צעדים ברורים. בראש ובראשונה, תופסק פעילות רפואית שאינה דחופה, כמו ביקורים וניתוחים מתוכננים. במקביל, בתי החולים יעברו לעבודה במתכונת חירום, עם צוותים מתוגברים והיערכות לקליטת נפגעים רבים.
בתי החולים הכלליים נדרשים להיערכות משמעותית במיוחד. על פי ההנחיות, ייעשה מאמץ לשחרר במהירות עד מחצית מהמאושפזים שמצבם מאפשר זאת, כדי לפנות מיטות. מבקרים יתבקשו לעזוב, ויחידות רגישות במיוחד, כמו פגיות ומחלקות טיפול נמרץ, יועברו למרחבים ממוגנים או תת קרקעיים. המטרה היא לצמצם סיכון לפגיעה ישירה ולהבטיח המשך טיפול גם בתנאים קשים.
בתי החולים נדרשים גם לוודא שיש להם מלאי מספק של ציוד, תרופות ותשתיות חיוניות, כך שיוכלו לפעול לפחות 72 שעות ברציפות גם במקרה של פגיעה בתשתיות. בנוסף, יופעלו תוכניות לגיוס כוח אדם נוסף ולהרחבת אשפוזי בית, כדי להקל על העומס במחלקות. גם בתי חולים פרטיים ומרפאות כירורגיות פרטיות נכללים בהנחיות. במקרה של חירום, תופסק בהם כל פעילות רפואית מתוכננת, וכל המאושפזים ישוחררו, כדי להפנות את המשאבים למערכת הציבורית.
בקופות החולים ייערכו לקליטת חולים שמשתחררים מבתי החולים, תוך דגש על המשך טיפול תרופתי רציף ומעקב רפואי. במקביל תורחב האפשרות לאשפוז בית ולרפואה מרחוק, ויופעלו קווי סיוע טלפוניים למתן תמיכה נפשית. תשומת לב מיוחדת תינתן לחולים מורכבים ולמטופלים הזקוקים להשגחה מתמשכת.
גם מוסדות גריאטריים, בתי חולים פסיכיאטריים ומרכזי שיקום נדרשים להיערך לשחרור מטופלים לקהילה, מעבר לפעילות במרחבים מוגנים וקליטת חולים מבתי חולים כלליים. שירותים משלימים, בהם מערך בריאות הנפש ומערך הדם, יקבלו תפקיד מרכזי, כולל היערכות לאיסוף של עד 12,000 מנות דם והפעלת מרכזי חוסן ברחבי הארץ.
במרכז התמונה עומד חמ"ל הבריאות הלאומי, שאמור לפעול מסביב לשעון, לתאם פינוי חולים, לגייס כוח אדם, ולפתור בעיות שמתעוררות בשטח בזמן אמת. במשרד הבריאות מסבירים כי מדובר למעשה בתוכנית מגירה מוכנה מראש, כזו שנשלפת ומופעלת מיד עם קבלת ההחלטה, כדי להבטיח שמערכת הבריאות תוכל להמשיך לפעול ולתת מענה גם בתרחיש קיצוני של מלחמה.
