מקורות איראניים מדווחים כי עלי חמינאי הותיר לפני מותו תוכנית אסטרטגית סדורה המכונה "תוכנית כאוס", אשר שלביה החלו להתבצע כעת באופן הדרגתי. מדובר במערכה רחבת היקף שנועדה להוביל למשבר כלכלי עולמי חסר תקדים, תוך פגיעה ממוקדת במתקני האנרגיה של המדינות הערביות. התוכנית כוללת הנחיות אופרטיביות לסגירת מצרי הורמוז ושיבוש עמוק של נתיבי השיט והאוויר באזור כולו, פעולות שנועדו לשתק את הסחר הבינלאומי.
במסגרת ההיערכות הפנימית של איראן ליישום התוכנית, הוחל בביזור סמכויות נרחב הן במישור הצבאי והן במישור האזרחי. היחידות הצבאיות הופכות לעצמאיות ואינן תלויות עוד בפיקוד המרכזי, בעוד שבמגזר האזרחי הוענקו סמכויות ניהול נרחבות למושלים המקומיים. גורמים המעורים בפרטים מציינים כי צעדים אלו ננקטו כלקח מ"מלחמת 12 הימים", במטרה להבטיח את שרידות המערכת גם תחת תנאי לחימה קיצוניים.
על פי הדיווחים, מה שעשוי להיתפס כלפי חוץ כהתנהלות בלתי צפויה או כ"שיגעון איראני", הוא למעשה תולדה של היגיון אסטרטגי קר ומחושב. התוכנית מבוססת על ההבנה כי איראן מצויה במלחמה קיומית, ולכן היעד המרכזי הוא היערכות למלחמה ארוכה ומתישה, בניגוד לתפיסה החותרת למערכות קצרות. המטרה הסופית של "ההיגיון האיראני" בתוכנית זו היא הבטחת עליונותה האסטרטגית של איראן במרחב לאורך זמן.
